 |
| באז שנות אור. אני ציירתי את זה. באייפאד! |
התשובה היא שצריך להתאמן הרבה.
יש לי בעיה גדולה בתחום הזה. אני גרוע מאוד בציור, ברישום ובכתיבה. ממש גועל נפש. מצד שני, אי אפשר להפריז בחשיבות של היכולת לתקשר רעיונות - קודם כל לעצמנו ואחר כך לאנשים שאנחנו עובדים איתם - והדרך הכי בסיסית, נוחה ונגישה לעשות את זה היא באמצעות דף ועט. ביל באקסטון מדבר על זה לא מעט בספר שלו "Sketching User Experiences", ובזכותו אני מתייחס להנחה הזאת כאל אקסיומה (אני תקוע כבר שנתיים באמצע הספר, אבל נראה לי שהבנתי את הרעיון; אבל אל תקחו את המילה שלי, זה נחשב ספר מאוד מומלץ). אז בזכותו אני מתאמן על קווים ורכיבים נפוצים מתי שיש לי רגע פנוי, כדי שלא יהיו פדיחות ברגע האמת.
לפני כמה חודשים נתקלתי בראיון הזה עם מרק בסקינגר, מרצה לעיצוב בקארנגי מלון, והוא די פתח לי המוח. בסקינגר מגיע מעיצוב תעשייתי, ואצל החבר'ה האלה אין חוכמות. אתה לא יכול להיות שרלטן שלא יודע להחזיק עט כמו שצריך ועדיין לקבל על זה כסף. אז בווידאו הזה הוא מסביר לא רק על החשיבות של הסקצ'ינג, אלא גם על ההבדלים המהותיים בין רישום מעפאן לרישום אמיתי, כמו שמעצבים אמיתיים צריכים לדעת לעשות. אם תצלחו את האיכות הדרדלה, אני חושב שתמצאו כאן מוטיבציה אמיתית ללכת ולהתאמן על הקווים שלכם, כולל כמה טיפים טובים. אני עדיין מצייר גרוע, אבל לפחות למדתי ממנו כמה צורות.
ולבסוף, הנה הטריגר לטקסט הזה: פוסט של בחור בשם פול אנט, שפסקת הפתיחה שלו מבטאת אחד לאחד את התחושות שלי בנושא הזה. חוץ מפתיח חושפני, יש כאן כמה טיפים מועילים לאללה לשרלטנים כמונו, שלא יודעים לצייר קו ישר, אבל פשוט אין להם ברירה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה