יום שני, 14 בפברואר 2011

טיפ לחג האהבה: איך לבחור בקבוק יין

זה היין שאני קונה בדרך כלל. יש מבצע בחינאווי, אגב: 3 בקבוקים ב-120 שקל















אני לא חובב גדול של יין, בלשון המעטה. למעשה, אני לא קונה כמעט אף פעם יין לצריכה עצמית. ובכל זאת, יש לי מתודולוגיה ברורה מאוד כשאני מגיע לבחור בקבוק, ואני חושב שכדאי שאתעד אותה כאן, כדי שאנשים שמעצבים וממתגים בקבוקי יין יידעו שיש תמורה למאמצים שלהם. חוץ מזה, כמובן, אפשר להקיש מדרך הפעולה שלי בדרך לבקבוק מסקנות שתקפות גם לתחומים אחרים.

למתודולוגיה, אם כך. כשאני בא לבחור בקבוק יין (אני מדבר רק על צריכה עצמית כרגע), יש שני קריטריונים בלבד שרלוונטיים עבורי.
1. שהיין יהיה יבש (אני מודה שזה פחות רלוונטי לבלוג הזה).
2. שיהיה לו פקק מתכת מתברג.

הסיבה שאני מחפש בקבוק עם פקק מתכת מתברג היא טריוויאלית להפליא: קל מאוד לפתוח ולסגור אותם. תכונה סופר-מתבקשת כשאתה בקבוק. מה שהרבה פחות ברור מבחינתי זה למה כל כך קשה למצוא בקבוקי יין כאלה. התחושה הלחלוטין לא מבוססת כל כלום שלי היא שמדובר באנומליה ישראלית. כלומר, שבמדינות עם תרבות יין מפותחת יותר, ברור לכולם שזה בסדר גמור לקנות יינות זולים עם פקק מתכת מתברג, אבל היבואנים בארץ לא חושבים שזה משהו שהישראלים מוכנים לו (זאת התחושה שלי, בכל מקרה. אני באמת לא מבין כלום בשוק הזה).

הלקח הקטנצ'יק שאפשר ללמוד מהסיפור נטול-האנרגיות הזה, מבחינתי: לא רק שלאנשים שונים יש מערכות שיקולים שונות ומשונות; מערכת השיקולים הזאת עשויה להשתנות גם אצל אותו אדם בהתאם לנסיבות (לארוחה אצל השגריר כנראה שהייתי הולך על אופציית השעם). במידת האפשר, כולם צריכים לקבל מענה סביר לסטיות שלהם.

4 תגובות:

  1. הבחירה הטבעית שלי, בדיוק קניתי השבוע את הגרסה הלבנה בתלוש של בא לי גם. ללא ספק אין מספיק בקבוקים עם הברגה. שכחתי לציין שמבחינת השתיין, יהיה זה אך טבעי שהפקק יהיה מוברג להמשך השימושיות גם ביום שאחרי. מיותר לציין שמשתמשי היין הישראליים לא יקנו את זה בהקשר הזה, מבחינתם יין זה משהו שצריך לגמור באותו סשן, וזה קשור עמוק לתרבות היין שמטופשת שנולדה פה בנייטיז ונתקעה עד היום אצל כל מיני פלצנים לרגע.

    השבמחק
  2. תגובה מהפנטת. דאבל לייק.

    השבמחק
  3. יש איזו שמועה על מחסור עולמי בשעם.
    היקבים עוברים לפקקים מתברגים. או למיכלי קרטון.

    השבמחק
  4. פקק מתברג הוא לא רק קל לשימוש הוא גם אוטם את הבקבוק הרבה יותר טוב מפקק שעם או פקק דמוי שעם.
    הפקק המתברג טוב גם ליינות יקרים ולא רק זולים (מה שכן הוא לא טוב ליינות לשימור - שכן יין מתפתח טוב יותר אם מעט חמצן מצליח לחדור פנימה).
    אך זה לא עניין פרובינציאלי. זה תלוי ביקב בלבד.
    פקקים מתברגים יימצאו לרוב ביקבי העולם החדש (ארה"ב, אוסטרליה, ניו-זילנד, דרום אפריקה) ופחות ביקבי העולם הישן (צרפת, איטליה).
    מולי עומד לו בקבוק שיראז מיקב הארדי'ס שבאוסטרליה. בקבוק של 50 שקלים (לא יקר אך גם לא מהיינות הזולים ביותר) עם פקק מתברג. הבקבוק נרכש בארץ.
    הסיבה להישארות פקק השעם היא בעיקר עניין של תפיסה ושל רומנטיקה. בהרבה מקרים טקס החליצה הוא משמעותי ורבים רוצים בקיומו.
    מעניין אילו דפוסי שימוש בתוכנה הם כאלב שאינם יעילים אך אנשים מעדיפים אותם על פני דפוסים יעילים יותר בגלל ה"טקס" או בגלל דפוס מנטלי כלשהו.

    אגב, אני לא גומר בקבוק יין, אך גם פקק מתברג לא מאפשר להחזיק יין ליום המחרת. לשם כך ישנן פקקי שאיבה פשוטים באמצעותם ניתן לרוקן את האוויר מהבקבוק ולשמור על רמת טיב סבירה גם יום או יומיים אחרי הפתיחה.

    השבמחק